הירקון 96, או בשמו הקודם, בית רייספלד, הוא בניין מגורים בן 9 קומות, ברחוב הירקון בתל אביב בסמוך לצומת רחוב הירקון עם רחוב בוגרשוב, מול מלון דן ובסמוך לגן לונדון. הבניין, שנבנה ב-1935 בסגנון הבינלאומי עבור בני הזוג קרל ואלה רייספלד, נחשב ל"אחד ממבני הבאוהאוס המרשימים ששרדו בתל אביב".
בתחילת המאה ה-21 עבר שימור והרחבה: לבניין הישן נוסף מגדל מגורים מודרני.
היסטוריה
הבניין נבנה ב-1935 על ידי האדריכל והמהנדס פנחס ביז'ונסקי (1992-1885) בצורת האות "H", כשבחזית הפרידה גינה בין שני אגפי הבניין. חזית המרפסות הפונות אל רחוב הירקון ואל הים עוצבה בצורה מעוגלת – צורה שייחדה את הבניין משאר הבניינים באזור. בבניין היו 4 קומות – קומת הקרקע ששימשה למסחר ושאר הקומות שימשו למגורי הזוג רייספלד ולדיירים נוספים ששכרו דירות בבניין. בין השוכרים היו גם הקונסול של צרפת החופשית, משפחתו של זלמן שובל ומשפחת צ'ופ, שכחלק מהזדהותה עם הפלמ"ח הסתירה בו את יגאל אלון מהבריטים שנהגו להתאסף במועדון סמוך לבניין זה.
לאחר פטירתו של קרל רייספלד ב-1972 תרמה אלמנתו, נכדתו של זלמן דוד ליבונטין, את הבניין לאוניברסיטה העברית בירושלים למטרת שיכון סטודנטים תוך הבטחה לשימורו. כיוון שהתקשתה לשמור על ייעודו, מכרה אותו האוניברסיטה ובנתה בסמוך לפקולטה לחקלאות ברחובות את "בית רייספלד" שיועד לאירוח סטודנטים.
עד שנות ה-80 נמכר הבניין מספר פעמים ליזמים שונים ושימש להשכרה. אזור רחוב הירקון היה מוזנח באותן שנים וכמוהו, גם הבניין שהתרוקן מיושביו והפך, תחילה למקום עבודת יצאניות ומאוחר יותר, כחורבה ששימשה נרקומנים.
במשך כל אותן השנים עדיין הוגדר המבנה כ"מבנה לשימור".
בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר החלה התעניינות מחודשת בנדל"ן ברחוב הירקון ששב להיות מרכז תיירותי, פנו לעיריית תל אביב יזמים, שביקשו להרוס את הבניין ולבנות תחתיו בניין מגורים חדש ומפואר, בטענה שהמבנה הרוס ומסוכן. בהמלצת צוות השימור במינהל ההנדסה בעיריית תל אביב החליטה הוועדה המקומית שלא להתיר את הריסת הבניין. היזמים ערערו לוועדת הערר המחוזית, וערעורם התקבל. המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל התנגדה להיתר ההריסה והשופטת דרורה פלפל ביטלה את ההחלטה של ועדת הערר.
היזמים ערערו לבית המשפט העליון, וזה קבע בהחלטה תקדימית כי לא רק שהבניין ישומר, אלא שאף הפקעה מוקדמת של חלק מהמגרש על ידי העירייה תבוטל כדי לא לפגוע בשימור.
בשנת 2008 החל תהליך של שימור והרחבה על ידי היזמים שלמה גרופמן, זלמן שובל וחברת "האחים שגראווי" המתמחה בשימור מבנים. אדריכל השימור, שבו נהרסו מרבית קירותיו הפנימיים של המבנה הישן, היה אמנון בר אור. לבניין הישן נוסף מבנה מגורים גבוה מודרני בתכנונו של גידי בר אוריין. המתכננים ביקשו להדגיש את ההבדלים בין הבנייה הישנה והבנייה המודרנית ועל כן הבניין הגבוה נבדל מהבניין המקורי הן בצבעו השחור והן בסגנונו האדריכלי. בשנת 2012 נחנך הבניין מחדש. החלק התחתון והקדמי של הפרויקט מורכב משני בנייני באוהאוס ותיקים ששוחזרו מהיסוד, תוך שמירה על חזותם, ולהם נוספו תשע קומות בחלקו המרכזי, ובהן 45 דירות.
נכון ל-2013 נחשב פרויקט המגורים של "הירקון 96" כאחד היוקרתיים שנבנו בתל אביב בשנים האחרונות, והפנטהאוז שבו הוערך כאחד היקרים בישראל.
